האם אני מאמין? האם אני מאמין אמתי? על איזה בסיס אנחנו עונים על השאלה הזו?
אילו שאלתי אתכם את השאלה הזו על מישהו שאתם מכירים, כיצד הייתם מוכיחים לי שאותו אדם הוא מאמין? "הוא הולך לקהילה כזאת וכזאת"; "פעם שמעתי אותו אומר שהוא מאמין"; "הוא רועה קהילה".
"הוא תמיד מביא אוכל ליתומים ולאלמנות ועוזר להם בדרכים רבות אחרות" – כמה מאתנו עונים כך?
יעקב מצביע על שלושה מאפיינים שאלוהים מחפש במאמינים: שולטים על הלשון, דואגים לחלש, נשמרים נקיים מטומאת העולם.
אנשים בעולם הקדום גם השתייכו לחברה שדאגה למרבית הצרכים שלהם. למרות זאת, כמו בכל חברה, תמיד היו אנשים מיעוטי יכולת. אלה היו בדרך כלל אנשים שהיו מעט מבודדים וחסרו להם האמצעים החומריים כדי לדאוג לעצמם.
מצוות התנ"ך מורות שוב ושוב שעלינו לדאוג לאלמנות וליתומים, לדאוג לאישה שלא היה לה בעל שידאג לה ולילד בלי אבא שיפרנס אותו; לגר, שלא נהנה מהיתרונות הרבים שנהנו מהם בני העם; ולעניים שחסרו להם האמצעים החיוניים ביותר למחייתם.
"וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יהוה צְבָאוֹת (מלאכי ג 5).
גם היום יש בקרבנו יתומים, אלמנות, גרים ועניים, גם בתוך הקהילות שלנו. האם אנחנו מושיטים להם יד, מסבירים להם פנים? האם אנחנו דואגים לצורכיהם ולזכויותיהם של אנשים בחברה שלנו שגורלם לא שפר עליהם, ובכך מפגינים כבוד כלפי אלוהים?